גזר דין בתיק ת"פ 36913-11-11

מלכתחילה הועמדו שני הנאשמים לדין בגין עבירות של תקיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות (בצוותא), אך בכתב אישום שהוגש במסגרת הסדר טיעון, הואשמו שניהם בעבירת תקיפה בלבד.

כתב האישום המתוקן בו הודו שני הנאשמים, מפרט את שארע בבית המעצר המחוזי אבו כביר ביפו, בו שירתו השניים כסוהרים, ובו היה עצור המתלונן שלום לוי במועד האירוע, 3.8.09:

המתלונן שהיה עצור בתא, התלונן בקול במשך שעות בגין פצע בידו ודרש להגיע למרפאת בית המעצר.

הנאשמים נכנסו לתא והנאשם 1 תקף את המתלונן בכך שסטר לו בפניו ובעט בו פעמיים, כשהנאשם 2 נוכח בתא וצופה בנעשה.

לאחר שהוצא המתלונן מהתא כדי להוליכו למרפאה, תקף אותו הנאשם 2 בכך שהכה אותו בעורפו ובגבו מספר רב של פעמים ואף הכה בו באמצעות מכשיר הקשר שבידו.

כשנשכב המתלונן על רצפת המסרון, תקף הנאשם 2 את המתלונן בכך שבעט בו בגבו, בנוכחות הנאשם 1.

ביום 5.9.12 הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר טיעון אליו הגיעו, ולפיו הודו הנאשמים בכתב האישום המתוקן והורשעו, לאחר שהוזהרו כי בית המשפט אינו כבול בהסדר. כמוסכם, עתרו הצדדים לעונש של מאסר על-תנאי וקנס לגבי כל אחד מהנאשמים.

בהסכמת הצדדים הוגש תקליטור ובו קטעים ממצלמות טלוויזיה במעגל סגור מבית המעצר [ ת/1].

התובעת טענה לעונש וציינה כי על-אף החומרה שיש בתקיפת עציר על-ידי מי שהופקד לשמור עליו, לקחה התביעה בחשבון את הודיית הנאשמים, נסיבותיהם האישיות, השפעת ההרשעה על המשך שירותם בשב"ס, העדר עבר פלילי וחסכון בזמן שיפוטי. לכן המליצה התביעה על העונש המוסכם.

ב"כ הנאשם 1 טען לעונש ואמר כי מדובר באירוע חד-פעמי שאינו מצביע על דפוס התנהגות של הנאשם 1, שהגיב שלא-כהלכה להפרת השקט והסדר על-ידי המתלונן. הנאשם 1 מתחרט על מעשיו, הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

לאחר תום דברי התביעה, ואף שהדבר אינו נעשה דרך שגרה, פניתי לצדדים והודעתי להם שיקשה מאוד על בית המשפט לכבד הסדר טיעון זה, כאשר כתב האישום מתאר אלימות חמורה והעונש המומלץ הינו קל מאוד ואף אינו כולל מרכיב של פיצוי.

הצדדים ביקשו שהות לשקול עמדתם ובדיון שהתחדש ביום 31.1.13 נמסר שהנאשמים פוטרו משב"ס וכן הוסכם על פיצוי למתלונן בסך של 500 ש"ח מכל נאשם.

באותו מועד טען ב"כ הנאשם 2 לעונש וציין שהנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו. הסניגור פרט את השתלשלות האירועים, כפי שהיא עולה מכתב האישום, והוסיף כי המתלונן צעק, הקים מהומה והחל להפר את הסדר. שני הנאשמים פוטרו ללא פיצוי, ובעצם הרשעתם יש כדי לצמצם את אופקי הקריירה הפוטנציאליים שלהם. כיון שמדובר בעבירה ראשונה של אנשים נטולי עבר פלילי, העונש המוצע סביר ומאוזן.

בדבריו ציין הנאשם 1 שהוא עובד כיום סופרמרקט כסדרן מוצרים, והנאשם מסר שהוא פתח פיצרייה כעצמאי.

ביום 3.2.13 הוריתי על עריכת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות לגבי כל נאשם, והללו הוגשו ביום 3.3.13.

כיבוד הסדרי טיעון - כללי :

אין חולק על כך, שבית המשפט הוא הנושא הסופי באחריות לפסק דינו - הכרעת דין כגזר דין - ואין הוא "חותמת גומי" על הסכמת הצדדים.

כיום, לרוב הדיעות, מוכר המוסד של הסדרי הטיעון ככלי חשוב, שיש לו חלק חיוני בהגשמת המטרות של מנגנוני האכיפה והמשפט, כפי שנותח והוסבר בהרחבה בפסק הדין המנחה בע"פ 1958/98 פלוני נ' מ.י., פ"ד נז(1) 577 (2002), מפי הש' ביניש, ובהסכמת חבריה להרכב המורחב:

תועלתם של הסדרי הטיעון במערכת פקוקה ועמוסה כמערכת המשפט הפלילי ברורה כמעט מאליה - ללא הסדרי טיעון היו תיקים פליליים מתמשכים ונדחים שנים ארוכות. הסדר טיעון חוסך משאבים יקרים של זמן ואמצעים מהמדינה (ומהנאשם), ומפנה את זמנו של בית המשפט לתיקים אחרים.